מדוע נהייתי בונה חופשי

נכתב ע"י האח הנכבד ישראל אורזך

חיפה 3 למאי 2005 ערב יום השואה

 

 

נשיא נכבד , אחי המכובדים מאוד , מכובדים , נכבדים אחי כולם .

לפני 4 ימים ב-30 לאפריל מלאו  60 שנה לשחרורי מציפורני ה- ס.ס. ע"י צבא ארצות הברית, נהייתי אדם חופשי.

לפני 21 שנה ב- 30 לאפריל קודשתי, כאדם חפשי, בלשכת האם שלי לשכת לבנון מס' 28 נהייתי תלמיד בונה חופשי.

האם זה מקרה ששתי נקודות המפנה בחיי חלו באותו תאריך ? מאחר וחשיבות התאריך הזה לא היה ידוע לנשיא שקידש אותי , האח המכובד סלו גוטדינר  שעבר למזרח הנצח , אני מניח שזה היה מקרה .

על "מקרה" זה ברצוני לחלק היום את הרהורי אתכם אחי היקרים.

כאשר נהייתי לאדם חופשי ב-30 לאפריל 1945  מצאתי עצמי בנוף הפסטורלי של בווריה העילית , משקל גופי 35  ק"ג, ללא מולדת, ללא עתיד, ללא משפחה, ללא עם, ללא פרוטה לפורטה, על גופי חליפת פסים, ללא מטרה. עולמי הגשמי התמוטט עלי, אך גרוע מזה היה התמוטטות עולמי הרוחני. כל הערכים, אתם חונכתי וגדלתי התמוטטו כבנין קלפים.

כאשר הבטתי לראשונה במראה, כמה שעות אחרי השחרור, שאלתי את עצמי האם אני עדיין אדם שנברא בצלם אלוהים ? האם אותו האדם, המלווה הקבוע שלי עד עתה, במדי הוואפן ס.ס .בידו הימנית תת מקלע דרוך ולא נצור ובידו השמאלית רצועה שבקצה כלב רועים גרמני שחור אימתני אשר בשמעו מלה אחת מפי אדוניו JUDE  ! מוכן היה לקרוע אותי לגזרים, האם הוא האדם שנברא בצלם אלוהים ? ואולי שנינו ?

אבדתי את הכרתי ונלקחתי ע"י  אמבולנס של צבא ארה"ב לבית חולים שם שהיתי 10 חודשים עד שהחלמתי, לפחות גופנית, אך מה היה מצב עולמי הרוחני?

סימני שאלות רבים הטרידו אותי. היו אלה שני סוגי שאלות אשר קדחו במוחי ולא נתנו לי מנוח. הסוג הראשון, בעלות אופי היסטורי, פילוסופי וסוציולוגי. הסוג השני בעלות אופי מטפיסי. הראשונות התייחסו לקשר בין אדם לאדם, השניות ליחס בין אדם למקום. השאלות הראשונות היו  :

כיצד זה קרה , שעם של משוררים והוגה דעות נהפך לעם של שופטים ותליינים.

EIN VOLK DER DICHTER UND DENKER WURDE ZUM VOLK DER RICHTER UND HENKER

כיצד זה קרה שעם שהוציא מתוכו את שלושת ה" ב " הגדולים , בך, בטהובן  ברמס  הוציא מתוכו גם את שלושת ה" ה " המפלצתיים היטלר  הימלר  והיידריך?

מה קרה מאחורי גדרות הטיל המחושמלים? איפה היה העולם החופשי ?

כדי למצוא תשובות לשאלות האלה קראתי ספרים הרבה בנושא זה.

אחרי המלחמה בגרמניה, ניסיתי לדובב גרמניים שפגשתי על העבר הקרוב, איש לא ידע, איש לא שמע , עם שלם איבד פתאום את זיכרונו. אמנם לא מצאתי תשובות לכל השאלות האלה ברם לפחות התקרבתי אליהם . התבהר לי ששורש הרע הזה היה עמוק יותר בהיסטוריה. לא הצורר יוליוס  שטרייכר המציא את הסיסמה "יהודים הם אסוננו" קדם לו ההיסטוריון הגרמני מן המאה ה-19  היינריך  פון  טרייטשקה .

לא הפילוסוף הנאצי אלפרד  רוזנברג המציא את תורת הגזע, קדם לו המלחין ריכרד  וגנר בספרו "היהדות והמוסיקה".  "הגזע היהודי הוא חסר יכולת ביצירה המוסיקלית, יהודי אינו מסוגל להיות אמן יצירתי" וגנר  תמך בדרישת אדולף  שטקר לשלול מהיהודים את האזרחות. לא הנאצים המציאו את תורת הגזע העליון היה זה אינטרפרטציה מזויפת של ספרי הפילוסוף ניטשה ע"י  אליזבת ,אחרי מותו של הפילוסוף. רדיפת היהודים כבר התחילו במאה 11  בגירוש היהודים מהעיר מיינץ (מגנצא)  בשנת 1012.

השאלות מהסוג השני אשר מוטטו את הערכים, אותם גדלתי וחונכתי מאז היוולדי, שאלות שעד היום לא מצאתי להם תשובות הם השאלות המטפיסיות, על אלוהים ואדם, על חטא וענשו על "העם הנבחר".

בספר בראשית בפרשת וירא מסופר על דיאלוג בין אברהם לאלוהים: אמר אברהם: אולי ימצאן שם (בסדום) עשרה צדיקים, ויאמר: לא אשחית בעבור העשרה. האם לא היו עשרה צדיקים בין ששת המיליונים?

בספר שמות בפרשת כי תשא  נאמר משה אמר לאלוהים: מחי נא מספרך אשר כתבת, מי אשר חטא אמחנו  מספרי אמר אלוהים (פרשת העגל) 

במחזור של יום כפור בתפילת מוסף יש פיוט בשם "אלה אזכרה נפשי" שם מסופר על עשרת הרוגי המלכות בידי הרומאים, הפיוט הוא בעיני יצירת מופת באפיקה, שם מסופר שהתנאים שנדונו למוות בקשו זמן של שלושה ימים כדי לשלוח שליח לשמיים ולשאול , האם הגזירה היא מפי אלוהים, הם שלחו את רבי ישמעל  כהן גדול. האם יצא שליח לשמיים מתוך ששת המיליונים ? האם זה היה גזירת אלוהים ולמה?

הפילוסוף היהודי רב סעדיה גאון שחי במאה העשירית, דן בסוגיה זו של "חטא ועונשו" בספרו הפילוסופי "אמונות ודעות". הוא הקדים פרק שלם לבעיה הזו, הוא מנסה להוכיח שהחטא ועונשו יכולים לקרות בעולמות שונים. התיזה הזו אינה מובנת לי כל עיקר, כי אין זה תואם למה שכתוב בתורה (במובן הפשוט).

הרמב"ם דן בשאלה הזו בשלושה עשר העיקרים. בעיקר ה-11  נאמר "אני מאמין באמונה שלמה שהבורא יתברך שמו גומל טוב לשומרי מצוותיו ומעניש למי שעובר על מצוותיו".

אחינו היקר מנשה בצרי בעבודת היובל 73 של לשכתנו סיפר שביקר בפולין וראה את החורבן וקברות האחים, ומצא סימוכין לזה בתורה. אחינו מנשה צטט את הפסוק מפרשת וילך "ואנכי הסתר אסתיר פני" ואת ההוכחה מפרשת בחקותי ופרשת כי תבוא האמנם שם טמונה התשובה ???  מסופקני .

בפרשת בחֻקוֹתָּי התוכחה מתחילה בשני פסוקים אני מצטט: "ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצוות האלה ואם בחֻקֹתָּי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצוותי להפרכם את בריתי" על כך אומר רש"י שמדובר בשבע עברות, שונא את החכמים, מונע את האחרים, כופר במצוות, כופר בעיקר. האמנם ? ששת המיליונים עברו על כל שבעת העבירות האלה עד כדי כפירה בעיקר???

גם  1.5 מיליון ילדים תינוקות של בית רבן ?

לרגל 50  שנה לשחרור אושוויץ  שאל כתב פולני את הסופר אלי וויזל:  כיצד מפרשים היהודים את השואה ? הסופר אלי וויזל  ענה: האולטרה אורתודוקסים, האנטי ציוניים מאמינים שהשואה היא עונש על הציונות על הפחז  לייסד מדינה יהודית לפני ביאת המשיח, אחרים מאמינים שהשואה היא העונש על זה שלא שמרנו את מצוות האלוהים. כשאני שומע את הדברים האלו אני צועק מהתמרמרות ! 1.5  מיליון ילדים הושמדו, מה חטאו הילדים האלה ? מה הם עשו ? איזה חטא הם יוכלו לחטוא ?

אם מישהו מנסה להסביר את השואה מעמדה תיאולוגית, אינני יכול להסכים אתה! אין תשובה ! גם אסור שתהיה תשובה, השואה חייבת להיות סימן שאלה לאנושות עד קץ הימים. עד כאן אלי וויזל .

סימן השאלה הנצחי הזה הוא עבורי מעמסה רוחנית שאני נאלץ לחיות אתה עד יומי האחרון. ניצוץ של תקווה התעורר בקרבי כאשר החלטתי להצטרף לבניה החופשית , אולי, אולי אמצא תשובה - ולו חלקית- בבניה החופשית ? או אולי יהיה לי יותר קל לחיות אתם ?

כאשר קודשתי לבניה החופשית כתלמיד בונה וכיסוי העיניים הורד ממני, ראיתי את האור ומצאתי עצמי בשרשרת של אחים שרשרת שמקיפה עולם ומלואו. במקום שנאה ראיתי אהבה. במקום זרות ראיתי אחווה ואמפטיה . נהייתי אח במסדר שהמידות הטובות שולטות בו. כגון: סובלנות , אנושיות  ,אחווה, אהבת השלום וצדק חברתי. המשפט ששמעתי אז מפי הנשיא נחרט היטב בזיכרוני !

"הבונה החופשי פועל בכל מאודו כדי לגשר על כל הניגודים אשר הדת הפוליטיקה, הגזע, המעמד ודירוג יצרו בקרב האנשים."  ככל שהשתתפתי יותר בעבודותינו חדרו לתוכי תוכנה של פילוסופיה זו אשר מטרתה היא לעדן את היחס בין אדם לאדם . הייתי בתהליך של מטמורפוזה.  

כאשר ביקרתי בלשכות אחרות בעולם גילית כי המטרות ההומניסטיות האלה הן קדושות לאחים בכל העולם ללא הבדל גזע, דת, מעמד והשקפות פוליטיות. קבלתי ערכים חדשים, פילוסופיה חדשה, אשר קיימת מאז בריאת העולם, אשר מנסה ליצור קשרים ולבנות גשרים בין אדם לאדם . 

בשנת 1985  שנה אחרי קידושי, ביקרתי באסקונה  בשוויץ, נפגשתי עם אח מהבונים החופשים ושוחחנו ארוכות על נושא השואה. האח אמר לי: "גם בבניה החופשית לא תמצא תשובות לשאלותיך אך יקל עליך לחיות אתם."

אחי היקרים, אמנם כך הוא, תשובות לא מצאתי עדיין, אך מאז שאני בונה חופשי קל לי יותר לחיות אתם. בקטע מפי הפילוסוף היהודי צרפתי עמנואל לוינס  אסיים (תרגום שלי מגרמנית):

 

ברגעים המכריעים, כאשר כה הרבה ערכים נראים כבטלים ומבוטלים, הכבוד האנושי קיים רק בזה להאמין בחזרתם של ערכים אלה. כאשר הכל  מותר, החובה העליונה של האדם היא בזה, להרגיש עצמו אחראי לשמירת ערכים אלה .בעולם של מלחמה, לא להגיע למסקנה שערכי המלחמה לבד הם בטוחים, במצבים טרגיים לא להאמין ולא למצוא חן מתוך ייאוש, במידות הגבריות של רצח לחיות בסכנה רק כדי למנוע סכנות ולחזור לצילם  של הגפן והתאנה."