נכתב ע"י האח איתן ישראלי

היו זמנים בהם צבאו ההמונים על דלתו של האיש שיצר את מלכודת העכברים הטובה ביותר. היו אלה ימים בהם המוצר או השירות היו הפרסום הטוב ביותר של עצמם. בהתייחס לכך, נוכל להגיד כי "איש המכירות" הטוב ביותר של הבניה החופשית היה ועדיין, רמת המוסר הגבוהה וההתנהגות של הבונה החופשי. באותם ימים הייתה הקהילה קטנה, מספר הפעילויות בה היה קטן וכולם הכירו את שכיניהם ומה קורה בסביבה. כמות ההפרעות הייתה קטנה יותר ומספר הקבוצות הקיימות והמתחרות על תשומת הלב הציבורית הייתה קטנה. עם חלוף השנים היו שינויים רבים ובעקבותיהם נוצר מצב בו צריך להרחיב את נקודת המבט ולהתאימה לתסריט החדש. במילים אחרות, נוצר צורך לתקוף את פעילויות יחסי הציבור באופן מכובד.

לעתים נשמעו קולות בתוך המסדר, הקוראים לשנות את הדרכים ולאמץ שיטות וטקטיקות של קבוצות אחרות על מנת למשוך אחים נוספים והגדיל את השורות. אותם אחים, שהתכוונו לטוב, לא לקחו בחשבון שמסדר הבונים החופשים שונה וייחודי בכך שהוא בוחר בקפידה את החברים בו ואינו מיועד להתאים לכלל הציבור. לכן יש להבדיל הבדל חד משמעי בין המושג "יחסי ציבור" ובין המושג "פרסום".

חסי ציבור מסוניים הינם תהליך חינוכי. יש להעביר מידע לאחים, לבני משפחותיהם ולקהילה לגבי המסדר והפעילויות בהם הוא עוסק, ולהדגיש במיוחד את הפעילויות הקשורות לטוב הקהילה. עקב העובדה שלאורך זמן לקה המסדר בחסר בכל הקשור ליחסי ציבור, ועטה מעטה של סודיות, התקבל רושם שהבניה החופשית היא אגודה סודית החותרת תחת השלטון או הדת וקבוצות אנטי מסוניות שונות ניצלו עובדות אלה להלעיט את הקהילה בהאשמות שונות נגד המסדר.

סור לנו לפרסם את המסדר במטרה למשוך אחים חדשים, משום שזה נוגד את כללי המסדר, ואחת השאלות לאח המתקדש היא "...המבטיח הנך על דברתך, כי לא בהפצרת ידידים נגד רוחך, ולא בהשפעה בלתי רצויה ואף לא מתוך שאיפת בצע וכוונת רעות אחרות, כי אם מרצונך הטוב ובנפש חפצה החלטת לבוא בסוד מסתרי הבניה החופשית הקדומה ולקבל את זכויותיה ?". אולם, פעולה נכונה של יחסי ציבור עשויה לגרות את מחשבותיהם של אנשים בכך שאנו מייצגים ועושים דברים, שהם מחפשים.

אנחנו מזהים את העובדה כי העולם היום מדווח בעזרת עיתונים, רדיו, טלביזיה, האינטרנט וכל תקשורת אחרת, באופן מתמיד על אירועים ומעשים של קבוצות שונות. במסגרת יחסי הציבור, עלינו להשתלב באופן חיובי בדיווחים כאלה כאשר זה מחייב הבנה של הכלים העומדים לרשותנו ובכך להעביר מסר נכון לקהילה.

טרות הבניה החופשית כפי שהוגדרו במקומות רבים מסתכמות במשפט מפורסם אחד "לקחת אנשים טובים ולעשות מהם טובים יותר". בואו ונתייחס למשפט הזה מילולית, וננסה למצוא מה הם אנשים טובים, וכיצד ניתן לעשות מהם טובים יותר.

ובכן, אנשים טובים יכולים להיות ברמה האישית, וזה יבוא לידי ביטוי במראה טוב (יפה), בריאות טובה, ו.. נראה שכאן זה נעצר, משום שכל הגדרה נוספת, כבר אינה במישור האישי, אלא הופכת להיות הגדרה במישור החברתי, כמו, איש משפחה טוב, בעל רמת מוסר גבוהה, חבר טוב וכן הלאה. מכאן, שההגדרה של אנשים טובים, היא בעצם אנשים הטובים לחברה ולקהילה החל מהמשפחה הגרעינית ולכל הרבדים של החברה הקיימת. משום שקנה המידה האישי של טיב המראה ובריאות טובה, אינו חד משמעי ואינו קבוע, הרי ששיפור ה"טוב" שבאדם חייב להיעשות רק ברמה החברתית ועל פי אמות המידה של אותה חברה.

התשובה הראשונה תהייה גנטיקה. אנו רואים זאת בעולם החי, במיוחד בעולם החרקים, כמו הנמלים והדבורים, שם ייתן הפרט את חייו במטרה לשמור על טוב הכלל, או במילים אחרות להמשך הישרדות הגזע. אנו רואים זאת גם אצל האדם, אם ניקח אם וילדיה הרי שהקשר הגנטי ברור. על פי תורתו של דרוין היינו צריכים לעצור כאן, שכן הישרדות הגזע היא העיקר, וכל עשייה שאינה תורמת לאינדיבידואל או לגזע אינה במקומה.

התשובה הבאה תהייה התרבות. התרבות נוצרת למעשה מכללים חברתיים בה חיה הקבוצה, צורכי הקבוצה להישרדות ואמונות הקבוצה. ותשובה נוספת המתקשרת לנושא היא הדת. הדת למעשה מקשרת את המעשה הטוב לזולת עם תגמול בעתיד כמו גן העדן בדתות המונותיאיסטיות או נירוונה בבודהיזם ועוד בדתות אחרות.

אברהם מאסלו, בנה במחקריו את "פירמידת הצרכים" של האדם, כאשר התיאוריה שלו דרשה כי על האדם למלא את צרכיו בכל רמה של הפירמידה מהבסיס ועד וקודקוד ורק כאשר מילא את כל צורכי הרמה, יעלה לרמה הבאה.

האדם הוא בעל חיים חברתי, הנסמך על בני אדם אחרים. ואם נפריד אותו מהחברה לאי בודד או בבידוד בכלא, הרי שדרך חייו האנושיים תשתנה מן הקצה אל הקצה. ולכן, בחברה המערבית, נקבעות רמות המוסר שלו וצורת ההתנהגות שלו על פי הנורמה החברתית ועל פי החברה בה הוא נמצא, ואנו מתייחסים אליה כחברה נאורה המעודדת את החברים בה למחשבה והיגיון.

לפני שאנסה לענות על שאלה זו, אבדוק מי יכול להיות בונה חופשי. ובכן, על פי ההגדרה: "אנשים ישרים וכנים, חופשים ומבוגרים נבונים ובעלי-מוסר" ובנוסף נדרשת האמונה באלוהים.

מצב אחר בו הבניה החופשית מתאימה לאדם, הוא כאשר האדם נמצא ברמת ההכרה החברתית של "פירמידת הצרכים" ובמיוחד כאשר הגיע למצב של "מימוש עצמי". כאן נוכל לראות אנשים אשר ככל שיעשו יותר בכיוון החברתי כך יגיעו להגשמה עצמית גבוהה יותר.

לדעתי הבניה החופשית באה מתוך מטרה להבליט את הטוב החברתי באדם. אנו רואים זאת בסמלים בתורת הבניה החופשית, אנו חוזרים ואומרים כי תורתנו דוגלת באהבת אחים, עזרה ואמת אנו מעלים את הצדקה בכל עבודה, ובמקרים רבים אנו גם מבצעים דברים הן בתוך הלשכות והן לטובת הקהילה.

א. פרסום, הפקת מידע על מי אנו, מה הן מטרותינו וכיצד אנו מתכננים לבצען.

ב. מעורבות עמוקה בקהילה ברמה אישית, ברמת לשכה וברמת מסדר, כאשר כל הפעולות נעשות עם "דגל" הבניה החופשית מונף בגאווה.

ג. בדיקה מעמיקה ביותר (כפי שמחייבת החוקה) של כל מועמד חדש, עד כמה הוא מתאים להיות חלק מאותה "מכונה" משומנת הבאה להיות "טובה יותר" לקהילה ולחברה.

אנו משקיעים את "עשרים וארבע השעות ביממה" ביחסים לא נכונים חלק גדול מידי בעבודתנו מוקדש ל"תפילה וללימוד" (כאן אני מתייחס לעבודות הריטואליות ועבודות הדרכה מסוניות) וחלק קטן מידי מוקדש "לעבודה למען עצמנו וזולתנו".

בשנים האחרונות היו רוב העבודות בלשכה עבודות ריטואליות בלבד. בשנה האחרונה הקדשנו יותר להדרכה הן בלשכה והן מחוצה לה, והייתה גם היציאה לקהילה, אלא שזו באה בהיקף קטן מידי והשקעה עוד יותר קטנה של הלשכה ככלל.

על מנת לחזור ולנהוג כבונים חופשים, ולהוכיח כי אנו באמת "אנשים טובים יותר", עלינו לחזור ולהתייחס ללשכה כגוף אחד, להציב מטרות המקובלות על כולם ולצאת ולבצע אותן כאשר כאן כל אחד ייתן כמיטב יכולתו ללא חשבון של כבוד ויקר.

בכל מטרה שנשים לעצמנו עלינו לשאול איך נבצע את המשימה בדרך הטובה ביותר, ולא להצביע על כישלונות בעבר ולהסביר מדוע זה לא יצליח. עלינו לנצל את הכשרונות של כל אח בתחומו, את הקשרים הקיימים בקהילה ולהביא ליישום מוצלח של כל משימה וביקורת והכרה חיובית של הקהילה ללשכה ולמסדר.

נושא נוסף שיש לתת עליו את הדעת ולהורידו מהפרק, הוא היריבות הקיימת בין לשכות. אם מדובר היה בתחרות בונה אזי הדבר בריא ויכול להיות דומה לשוק כלכלי חופשי פורח. כאשר היריבות שלילית ולשכות אינן עוזרות אחת לשניה בפרוייקטים משותפים, הנזק שנוצר, הוא זנק למסדר, ובסיכומו של דבר כל הלשכות נפגעות.

הועלתה הנקודה הקוראת להנהגה חזקה, אשר תקבע מטרות לסיוע לקהילה, תעסיק עד כמה שיותר אחים בעשייה ותפרסם את העשייה ברמה כזאת, שאנו כולנו נדע מה אנו עושים והקהילה תדע מה ומי עושה בשבילה.

ביחסי ציבור יש לקבוע את הרמה בה עובדים, אם זה ברמת הלשכה, רמה אזורית של מספר לשכות או ברמת הקהילה. רמה זו תלויה בגודל הקהילה והקשר לתקשורת המקומית (עיתונות וטלביזיה). יש לקבוע ממונה על יחסי הציבור או ועדה לנושא. על בעל התפקיד להיות בעל "אישיות תקשורתית" כושר ביטוי טוב בעברית ובעל ידע רחב בנושא הבניה החופשית.

במספר מקומות בעולם, קבעו ועדה ליחסי ציבור ברמת הלשכה הגדולה המקומית, וזו הוציאה לאור ביטאון תקופתי, לכלל הציבור, בו מתוארים הפרויקטים הקהילתיים של הבונים החופשים ומידע נוסף על הבניה החופשית לכל המתעניין.

אני רוצה לסיים את דבריי בחזרה ובהדגשה של הנושא הקהילתי. אנחנו חלק מהקהילה וכבני אדם אנו זקוקים להכרה. אם נדבר עם החילוני הממוצע, נשמע שהוא יודע מה זה "בני ברית" או "רוטרי" אבל כשנגיע לבניה החופשית, הוא יגיד ששמע שיש משהו כזה אך לא יודע בדיוק איך להגדיר אותו, ואם כן, בדרך כלל ההגדרה תהייה בקונוטציה שלילית.

בואו נשים מטרות גדולות, נפעל בכוח ליישם אותן ולפרסם את ההצלחות, ואת כל אלה נקשט בעבודות ריטואליות ובעבודות הדרכה.

תודה על ההקשבה.